La lettre en hébreu
מכתב להורים המרותקים לבית
אנחנו נפגשים כמשפחה.
מעולם לא שהינו כל כך הרבה זמן עם ילדינו.
זו הזדמנות לדבר איתם. לדבר איתם לעתים קרובות יותר, באריכות
יותר מהרגיל.
זו הזדמנות להקשיב להם. להקשיב להם יותר מהרגיל.
זו הזדמנות להכיר אותם טוב יותר.
שיחה עם ילדינו היא הדבר החיוני בכדי לעבור את המשבר הזה ביחד: להרגיע
אחד את השני, לתמוך זה בזה, להגיד אחד לשני דברים חשובים.
לשוחח עם ילדינו, כדי לעזור להם בשיעורי הבית: בדיבורים על בית
ספר ועבודה, בדיבורים על פחדיהם והצלחותיהם, זה מה שיגרום להם להתקדם, במהלך המשבר
הזה, וגם כשיחזרו לבית הספר!
שיעורי הבית שמגיעים מבית הספר הם הזדמנות טובה לדון.
ילדים תמיד יכולים להסביר להוריהם מה הם הבינו, מה הם לא הבינו,
מה קל, מה קשה.
אפשר להתקשר לדודה, לדוד, לחבר, לשכנה כדי להבין טוב יותר.
אנו יכולים לעשות זאת יחד, גם אם אנו חושבים שאיננו יודעים.
המורים שולחים תרגילים שילדים מסוגלים לעשות.
המורים שולחים גם תרגילים קשים יותר שילדים יכולים לנסות לעשות אם
יקחו את הזמן כדי לנסות להבין אתכם, בעזרת שאלותיכם, בעזרת דיון אתכם.
לפעמים זה קשה מדי: לא משנה, הם יבינו את זה אחר כך, בבית הספר.
שאלו את ילדיכם מה הם מבינים, גם אם הם אומרים לכם “לא הבנו
כלום”.
ספרו להם מה אתם חושבים על זה, נסו להבין יחד.
אנחנו לא מחפשים ביצועים או שלמות, אלא לחשוב יחד.
להורים הדוברים שפה שאינה זו של בית הספר:
לדבר זה “לומר ולהקשיב”, לשתף בשפה או בשפות שאתה
רוצה, שאתה מכיר.
כל השפות יפות, מועילות ויש להן ערך לשיחה עם ילדך.
כל השפות תקפות, ושימושיות בכדי לשאול, לדבר, להתנחם, לכעוס,
לספר סיפורים ולגרום לאחרים לספר אותם, להסביר, לצחוק יחד, או לדבר על הכל ועל לא כלום.
השתמש בשפה (או השפות) הברורות, הקלות, השימושיות, הטבעיות
והיעילות ביותר עבורך כדי ליצור אינטראקציה עם ילדך.
ותנו לילדכם לבחור את השפה או השפות בהן הוא רוצה להשתמש, הדבר
החשוב הוא לתקשר
קבוצת “רב-גוניות, יחד” (הורים, מורים, מדריכים, חוקרים, סטודנטים).
𝐋𝐞 𝐜𝐨𝐥𝐥𝐞𝐜𝐭𝐢𝐟 « 𝐋𝐚 𝐝𝐢𝐯𝐞𝐫𝐬𝐢𝐭𝐞́, 𝐞𝐧𝐬𝐞𝐦𝐛𝐥𝐞 » (parents, enseignants, formateurs, chercheurs, étudiants)
OpenEdition vous propose de citer ce billet de la manière suivante :
Laurie Boyer (25 mai 2020). La lettre en hébreu. ELSE - Éducation en langues secondes et étrangères. Consulté le 9 novembre 2024 à l’adresse https://doi.org/10.58079/o5r3